לא לא טעיתי.
כיתות של התחלה: גן טרום (וטרום טרום) כיתה א', ז', י'.
כיתות של סיום : גן חובה, כיתה ו', ט', י"ב.
זוכות למלוא תשומת הלב בשל היותן צמתים חשובים במהלך הלימודים של התלמידים במערכת.
אבל בדרך לצומת …, כי כולנו יודעים שאין קפיצות דרך, בדרך מתנהלות השגרות המבורכות, החיוניות
ביותר להתבגרות של התלמידות והתלמידים, שגרות המבטיחות התקדמות לימודית, התפתחות חברתית,
רכישת מיומנויות, טיפוח הכישורים והכשרונות, הבנה מעמיקה ומושכלת של העולם המתרחב בשבילם וסביבם.
ולכן, הפעם אני רוצה לדבר על כיתה ד'.
המתח של הישיבה הממושמעת בכיתה, של הדיבור בהצבעה, פג במידה רבה (אולי רבה מידי).
ואכן, שם מתנהלים החיים האמיתיים, החברויות, הכעסים, העלבונות, הצחוקים הפרועים, הבנות ה"שונאות" את הבנים והבנים המציקים לבנות.
הבחירות לועד הכיתה או להצגה בחוג, או למקהלה, ההחלטות הגורליות אם להצטרף לתנועת הנוער או לחוג
במתנ"ס ואולי גם וגם ואולי…. לא.
השיח המשתנה עם ההורים, שיח של הקשבה, אם מצליחים, או שיח של מאבק בצורך בהכרה שהילדה או הילד גדלו ויש להם דעה משל עצמם ובדרך כלל זה גם וגם.
יותר ויותר.
כיתה ד' תאתגר את ההורים לגבי מרחב החופש שינתן והרחבת הגבולות האפשרית.
כיתה ד' תאתגר את התלמידה והתלמיד בהכרה בחשיבות המראה החיצוני.
כן, כיתה ד' יכולה וצריכה להפוך משמעותית יותר ויותר… ואני מזמין אותנו להיות שם.