על הסליחה
"ילד שחטא, אין טוב מלסלוח לו. אם עשה דבר רע, משום שלא ידע; כעת הוא יודע. הרע לעשות שלא בכוונה, יזהר בעתיד. אם חטא מפני שקשה לו שלא לחטוא, ישתדל. חטא מפני שפיתוהו חבריו, לא ישוב לשמוע בקולם. ילד כי חטא, אין טוב מלסלוח לו ולחכות עד שייטיב דרכיו".
ערב יום הכיפורים תשע"ח
חברי,
למי הכי קשה לנו לסלוח ?
מי שחושב עלינו רעות?…. שיבושם לו.
מי שגרם לנו עוול ? … קשה, אבל אפשרי ותלוי בנו.
הכי קשה לנו לסלוח למי שבעטיו לא הצלחנו לבצע את מה שתכננו ורצינו, למי שידע שעלולה ליפול תקלה תחת ידנו ולא טרח להזהיר, למי שביודעין עיכב, מנע, שם מכשולים שיכולים היו למנוע עגמת נפש מילדה או ילד.
לכאלו אני מתקשה מאד מאד לסלוח!
מי שהשאיר ילד בתחנת ההסעה,
מי שלא אמרה מילה טובה לילדה בוכה (ואפילו אולי סליחה),
מי ששכחו שילדים יודעים מהו צדק וגם, כן, מהו צדק חברתי – בכיתה, בהפסקה, במסדרון – והרגישו "שזה לא צודק ".
מי שנתן תחושה לילדה שהיא מיותרת וזניחה רק מפני…. שענתה תשובה שגויה.
לאלו אני מתקשה מאד מאד לסלוח.
אבל,זה הרי עניינו של יום כיפור, לסלוח על מה שקשה כל כך לסלוח.
אז, אני סולח ומקווה שגם הם יסלחו… אבל עיני צופיות כדי למנוע את הצורך בסליחה בשנה הבאה.
ואני מבקש סליחה ומחילה למי שחטאתי כלפיה או כלפיו ביודעין או בלא יודעין.
אני מבקש מכם, חברי ועמיתי, אל תמתינו ליום כיפור, מבטיח שאבקש סליחה גם לפני – אם רק אדע.
שלכם
אבי קמינסקי
"כי חלשים לעולם לא יכולים למחול. המחילה היא תכונת החזקים".