אחרי ההתרגשות, הברכות, התשבוחות ומילות התודה הגיעה השעה לסיכום המשמעויות של הכנס השנתי של מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות.
רבים מכם ציינו את הרמה הגבוהה, את המקצועיות והאיכות של הדוברים, את מעגלי השיח הפוריים עם אנשי משרד החינוך, את התוכנית האמנותית ואת האווירה של החברותא המפרה במסדרונות ובשיחות החברים.
אבל כשמחברים את הפרטים מסתבר
שהסך הכל גדול מסך מרכיביו.
הכנס חזר ואישש את גיבושה של תובנה והסכמה גורפת של כלל המשתתפים הנוגעת למעמדו של האיגוד בשיח על עתידה של מערכת החינוך:
· הנהלת האיגוד וחברי האיגוד יכולים וחייבים להיות שותף מלא לעיצובו של עתיד החינוך במדינת ישראל.
· חברי האיגוד, מנהלי אגפי החינוך ובעלי התפקידים היעודיים – בחינוך הקדם יסודי, יסודי, על יסודי, ובחינוך המיוחד – מייצגים את מעשה החינוך היומיומי בקהילות שלהם.
· חברי האיגוד הם "החיישנים" בשטח המספקים את המידע הרגיש, הסיסטמתי והמעודכן לצורך קבלת החלטות.
· חברי האיגוד מנהלים בפועל, ביומיום, את העשייה החינוכית ונדרשים לקבלת החלטות בסוגיות ובאתגרים החיוניים לתפקודה.
ולכן,
· נציגי האיגוד חייבים להיות שותפים של קבע בדיונים על החזון העתידי של מערכת החינוך.
· אנו שותפים שווי זכויות וחובות ליצירת מציאות חברתית ראויה, הוגנת, שויוויונית, ערכית באמצעות מערכת חינוך המייצגת את כל שבטי ישראל.
כי מערכת חינוך מתקדמת ומעודכנת מקיימת בו זמנית דיאלוג ושותפות בין הממלכה לרשות המקומית,
בין המרכז לפריפריה , בין החזון ליישומו.
מערכת חינוך מתקדמת ניזונה ממקורות רבים.
היא מכירה ומוקירה את הידיעה שהחוכמה נמצאת במקומות רבים ואינה יורדת מלמעלה למטה אלא קיימת במסלולים רבים אפשריים נוספים.
חברותי וחברי,
חינוך אינו הוצאה, חינוך הוא השקעה!
השקעה במשאבים, השקעה בדעות ורעיונות, השקעה במשאב האנושי והשקעה בפיתוח שותפות של אמת בינינו לבין משרד החינוך בעיצוב עתידה של מערכת החינוך בישראל.
בברכת "אחד ועוד אחד שווה הרבה יותר"
