בימים אלו של תום שנת הלימודים וההיערכות המואצת לפתיחת שנת הלימודים תשע"ח, אני רוצה לדבר על….. מסדרונות.
(אני יכול כמעט לראות את הבעת הפנים שלכם …בין צחוק לתמיהה) – כן מסדרונות.
הזרקור הפעם מופנה אל אותם מסדרונות בדרך לכיתה, אותם מסדרונות שהם מרכזים פעילים של למידה משמעותית ולמידה חברתית, מסדרונות שבהם מהלכים בדרך לחדר המנהלת או המנהל בחרדה לעונש הצפוי, המסדרון המוביל לחצר ביה"ס, משאת הנפש לאורך השיעור ומושא לעוגמת נפש של מי שלא הוזמן להשתתף במשחק.
והמסדרון שלנו, זה המוביל אל חדר מנהל/ת אגף החינוך.
זה המסדרון המנקז אליו את כל מי שעדיין לא קיבל תשובה או שאינו מקבל את התשובה השלילית לבקשתו: ההורה לילד העולה לכיתה א' שביקש שילדו ילמד עם חבריו מהגן ובקשתו נדחתה והילד יושב וממרר בבכי במפגשו המקדים עם מערכת החינוך,
של משפחת העולים החדשים, או כאלו שזה עתה חזרו לאחר שנים של היעדרות ואינם מתמצאים בנהלים, בלוחות הזמנים, בכתובת המתאימה והם משתרכים במסדרון ואינם רואים עדיין את האור בקצהו.
ישנם היושבים בדומיה מיואשת וממתינים ויש הצועקים, המתפרצים, המביעים בקול את כעסם, תסכולם וכן …גם את כאבם.
ואנחנו עוברים ביניהם והם מייחלים למילה טובה מאתנו, מילה של תקווה שאולי…,
אנחנו עוברים ביניהם בדרכנו לישיבה או בשובנו מארוע חשוב ובעיניהם אנו נדמים מתנערים מאחריות הטיפול במצוקתם, משתמטים ממציאת פתרון, אנו נראים לפעמים מרושעים או לפחות אדישים וחסרי רגישות.
ואני יודע שאנחנו לא כאלה!!!
אני יודע כמה המעבר הזה במסדרון מעציב אתכם ומזרז כדי למצוא במהירות פתרון.
אני יודע ואתם יודעים…
אבל שם במסדרון ממתינים לאוזן קשבת, לאמפטיה, להסבר הגיוני, למענה לילדה שהיא בבת עינם של ההורים הממתינים או לילד שליבו נשבר ושבר גם את ליבם.
עלינו להאיר את המסדרון הזה, לגייס את כל כוחות הגוף והנפש כדי להשיב במאור פנים, בסבלנות ובסובלנות אין קץ בפעם המאה לאותה בקשה….
כן, שוב ושוב.
"החופש הגדול" הוא "המסדרון" שבין לבין.
חברי, עשו שהמסדרון הזה, המחבר את השנה שחלפה אל שנת הלימודים הבאה יתמלא ברגישות, בהקשבה, באיזונים נכונים שבין המקצועיות, השכל והרגש, עשו ש"המסדרון" שלכם ואליכם יהיה פתוח ומקבל.
עצרו במסדרון והביטו בממתינים למוצא פיכם, עצרו והקשיבו לא רק עם האוזניים, לפעמים צריך להקשיב עם הלב.
אני מבקש לברך אתכם על סיומה של שנת לימודים מרגשת, מלאת אתגרים והישגים
ומאחל לכן ולכם ימים של עבודה מאומצת ופוריה בהכנת השנה הבאה.
וגם…….. קצת חופשה – למענם ולמענכם.
כי הרווחתם את זה ביושר, כי אתם ראויים.
שלכם בהמון הערכה
אבי קמינסקי