אני משתדל מאד שלא להביע דעתי לגופו של אדם כי כמי שעוסק בחינוך כל חייו, אני מודע לסכנות האורבות להתייחסות מעין זו.
נקיטת עמדה לא רק שהיא מקובלת עלי אלא אני סבור שכל מי שנמצא בתפקיד חינוכי חייב להביע את דעתו בסוגיות העוסקות בערכים, בשאלות של טוב ורע, בנושאים שבין אדם לחברו וגם בנושאים של מדיניות בלי להתייחס לנושאים מפלגתיים.
הפעם אני חורג ממנהגי כי יצאתי מגדרי למשמע ולקריאת הכותרות, הפוסטים, הציוצים ועוד שעסקו בחברת הכנסת ד"ר יפעת שאשא-ביטון.
זו אותה יפעת שהיא "בוגרת תואר ראשון ותואר שני מאוניברסיטת חיפה בתחום ניהול ופיתוח מערכות חינוך והדרכת מורים בשנת 2002 קיבלה תואר דוקטור לחינוך.
בהתפתחותה המקצועית הייתה מורה ומחנכת, מרצה באקדמיה בחוגים חינוך, רב-תחומי ומשאבי אנוש וכן מרצה במכללה להכשרת מורים אוהלו בקצרין. בשנת 2014 מונתה לסגנית הנשיא במכללת אוהלו להכשרת מורים בקצרין. היא חברת דירקטוריון במכללה הטכנולוגית תל-חי ובחברה למתנ"סים בקריית שמונה." ויקיפדיה
גילוי נאות, אני מכיר אותה בתוקף תפקידי כיו"ר איגוד מנהלי מחלקות חינוך מאז שהיתה מנהלת אגף חינוך בכפר ורדים ומחזיקת תיק החינוך בקרית שמונה.
ואני מתבונן בטלוויזיה, מקשיב לדברים, קורא את הרעשים ברשתות ולא מאמין: חברת כנסת המבקשת לקבל נתונים לפני החלטה?! שומו שמים! חברת כנסת שלא מוכנה להיות חותמת גומי! חברת כנסת שיודעת לעשות את ההפרדה בין הרשות המבצעת לבין הרשות המחוקקת (זה הרי שיעור שני באזרחות), חברת כנסת המקשיבה לקולם של אזרחים המבטאים את כאבם על אובדן הפרנסה, על עצירת חייהם, על דאגתם לעתידם – מה כל אלו מול משמעת קואליציונית?
וכולנו רואים ושומעים את הקולות וגובר על כולם זה שמאיים שידיח אותה מתפקידה, בכוחנות, בנחרצות בביטחון שינתן לו גיבוי.
ולמחרת … טוען שלא… שהוצא מהקשרו…שלא התכוונתי להדיח … שכנעתי את ראש הממשלה…. וכל כך למה? מפני שהסקרים מראים שהיא זוכה לאהדה והוא פחות? כי הרוח הנושבת לעברו אינה כל כך קלילה?
אני כועס כל כך כי מה עבר בראשו של חבר הכנסת מיקי זוהר?
אולי איזה סרט הזוי על חייזרים הגורם לו לחשוב שמי שמקשיב לדבריו מטומטם? שאיבד את כישוריו השכליים? שלקה במחלת השכחה?
אני יודע שכולנו עלולים לטעות וגם טועים , אפילו אני!
זה מביך, זה לא נעים, זה מזיק מאד לפעמים אבל יש דרך אחת להתחיל את המסע אל התיקון – בסך הכל לומר "טעיתי".
להתכוון לכך.
להתנצל.
אולי דמותו החד-מימדית הקריקטוריסטית היתה הופכת לאנושית.
חבל שאין חברות וחברי כנסת רבים יותר כמו ד"ר יפעת שאשא-ביטון, המבינים בחינוך ושואבים מהבנה זו הליכות ודרכי ההתנהלות שלהם לתחומים אחרים.
אנחנו חוזרים בכל בוקר לכיתות הגן ובתי הספר וחייבים להנחיל ערכים ועקרונות לתלמידינו, להציג בפניהם עובדות כדי שהם יוכלו להחליט. אנו מחויבים כדי להבטיח עתיד בטוח יותר לכולנו.
חברותי וחברי, השותפים למעשה החינוך,
התקופה האחרונה מטלטלת את כל העולם ואותנו בתוכו בטלטלה קיומית. מערכת החינוך היא העוגן היציב לתלמידים ולהוריהם וכל שינוי או תזוזה במערכת זו היא התנעה של תהליכים כבדי משקל שכן זו המערכת הגדולה ביותר במדינת ישראל, היא מונה את מספר המשתתפים הגדול ביותר, וכל אחת ואחד מהם מושפע באופן ישיר מהחלטות על שינויים.
אני מקווה שבתוך כל השינויים הצפויים תישמר השדרה של ההגינות, הסובלנות, היושרה ואמירת האמת.
את השינויים הארגוניים, הפדגוגיים, החברתיים אנו יודעים לבצע כשמשתפים אותנו בהחלטות ומאפשרים לנו לבצע. כבר הוכחנו זאת אינספור פעמים בעבר בתקופות קשות ונצלח גם את התקופה המאתגרת הנוכחית.