בדצמבר 2020התקיימה ישיבה נוספת בנושא החלה ואחריות המדינה למסגרות חינוך לידה עד שלוש. על הנושא הזה כתבתי והתייחסתי שנים רבות ואף פרסמתי מאמר על החובה לקחת אחריות על מסגרות אילו של המדינה ולהעבירם למשרד החינוך ואין שום סיבה להיותם באחריות משרד הרווחה.
גם בתוכנית האסטרטגית -מפת דרכים 2030 שהופצה על ידי הקבינט הציבורי לחינוך ישנה התייחסות לכך.
נושא הסדרה ואחריות המדינה עלה בכל מצעי הבחירות של המפלגות בבחירות האחרונות וחה"כ אורלי פרומן לקחה משימה זו לקדם נושא חשוב זה. אני מקוה כי הכנסת הבאה תמשיך ותקדם נושא מרכזי זה.
נאחל לחה"כ אורלי פרומן להמשיך את עשייתה בכנסת הבאה.
להלן עקרי דברי בישיבת ועדת המשנה של ועדת החינוך בכנסת בנושא הגיל הרך.
החלת האחריות לגיל הרך על משרד החינוך – נקודת מבט רשותית
מבוא
· הרשות המקומית קרובה לתושב יותר מכל גוף שלטוני אחר.
· אחריות אגף החינוך לתלמידים, תושבי היישוב מקיפה וכוללת את כלל הילדים, בכל הגילאים.
· משרד החינוך והרשות המקומית אחראים ביחד על כלל התלמידים מגיל 3 ועד סוף כיתה י"ב.
מכאן שרק לגבי אוכלוסיית הילדים בגילאי לידה עד 3 אין אחריות משותפת למשרד החינוך ולרשות המקומית.
בפער הזה שבין האחריות המתחלקת נקלעת הרשות המקומית לעתים קרובות במצב הבא לדוגמא:
מנהל/ת אגף חינוך, המבקש/ת לתת מענה חינוכי מתואם עם המשרד הממשלתי הרלוונטי, למשפחה שאחד מילדיה הוא בן 5, אחד בן 11 ואחת בת 2 . ואם, חלילה, אחד הילדים נזקק לטיפול מיוחד, תהיה חובה לפנות לפחות ל-4 משרדי ממשלה שונים:
1. משרד התמ"ת האחראי על גיל לידה עד שלוש
2. משרד החינוך האחראי לחינוך מגיל שלוש עד לגיל שש
3. משרד הרווחה
4. משרד הבריאות
(האחרונים באמצעות חוק פעוטות בסיכון הזכות למעון יום – וחוק מעונות יום שיקומיים התש"ס2000 )
מיותר לציין כי משרדים אלו אינם מסונכרנים או מתואמים אלו עם אלו ולעתים עלולות הוראותיהם להיות סותרות.
ידוע ומוסכם כי הגיל הרך הִנו שלב קריטי בחייו של הילד ולכן ההצעה להחיל את אחריות משרד החינוך גם על חינוך הילדים מגיל לידה (לרבות אחריות לתחום ההורות והקהילה) מבוססת על הנימוקים הבאים:
- נושא "הרצף החינוכי" והעיסוק בחינוך בגישה הוליסטית ובראייה מערכתית הוא אחד התנאים ההכרחיים לחינוך מיטבי והוא מהווה אחד מהנושאים המרכזיים ביעדי משרד החינוך והן באלו של הרשויות המקומיות.
- סינכרון, תיאום ותכנון מטרות חינוכיות תוך מיקוד חיוני לניהולה של מערכת חינוך איכותית.
- קהילת החינוך בישוב מהווה נדבך משמעותי למתן חינוך איכותי, מקצועי, להפריה הדדית, לשיח עמיתים, להתמחות ובעיקר ליכולת לתכנן רצף חינוכי ארוך טווח.
להכללתן של המטפלות בגילאי לידה עד 3 בקהילת החינוך הארצית והישובית ישנה משמעות סמלית ומהותית לתפיסה שחינוך מתחיל מרגע הלידה ונמשך לאורך החיים וחשוב ביותר להתפתחות המקצועית שלהן. - סגירת פערים הנובעים מרקע סוציואקונומי –מחקרים רבים מוכיחים כי התרומה של איכות חינוך בגיל הרך היא תנאי לפיתוח הרגשי הקוגניטיבי והשפתי של הילד וחיונית בעיקר אצל ילדים הגדלים בסביבה סוציואקונומית נמוכה.
- גישה מניעתית -גישה זו הינה בעלת רציונל חינוכי טהור ומעוגנת גם במחקרים המראים כי לאורך זמן השקעה של כל 1 $ בגיל הרך מקנה רווח של 16.7 .$ Lewis 1993))
- איגום משאבים-כמו לגבי כל שלבי החינוך לגילאי 3-18
שתי המערכות, משרד החינוך והרשות המקומית, יודעות ומיישמות את היכולת להעמיד משאבים משותפים ומשלימים לטובת אוכלוסיית התלמידים-כגון מימון פסיכולוגים.
תושבי הרשות המקומית הם מרקם חברתי בעל ערבות חברתית –קהילתית ולכן החלת האחריות החל בגיל הרך משלבת את המשפחה השלמה לקהילת מעשה החינוך הישובי. מבחינתם הרשות היא הכתובת היחידה לנושא החינוך ובהיעדר תיאום בין המערכות עלולים להיווצר פערים אותם יהא על הרשות המקומית להשלים.
אין ספק כי ממשק האחריות המשותפת שבין משרד החינוך לרשות המקומית לכלל הילדים חיונית לתפעול ולתכלול נכון של מערכת החינוך בכלל ושל מערכת החינוך הישובית בפרט.