אם כבר החלטתם או עדיין מתלבטים, זה הזמן להמליץ על בחירות.
להמליץ ולאחל לכולנו שתמיד תהיינה לנו בחירות,
כי מי שהתחיל את דרכו מהחינוך הבלתי פורמאלי יודע שאחד העקרונות המרכזיים במהותו של חינוך זה האפשרות לבחור.
אנחנו עושים בחירות בכל יום ושעה בחיינו שכן גם בחירה שלא לבחור הינה בחירה.
כשהכותרת בחירות מתנוססת בכל תוכנית, במדיה, בשיחות היומיות וגם פוגשת את הילדות והילדים, הנערות והנערים,
זו ההזדמנות לעסוק בדרך, באופן ובשיקולי הדעת הנדרשים כשעומדים בפני בחירה.
זו ההזדמנות וגם החובה לעסוק בשאלות של כיצד ולמה בוחרים, ללמד אותם לשאול שאלות רלוונטיות ולא להירתע, להתעקש על תשובות הוגנות וישירות.
לעזור להם בהפנייה למקורות מידע אודות הסוגיה לבחירה, לייעץ להם, בלי לנקוב בצד זה או אחר.
לנקוט עמדה כשהשאלות נוגעות במוסר, ביושרה, בהגינות בהבחנה שבין הרצוי למצוי, בהבחנה שבין הצודק לראוי.
הכל כמובן בהתאם לגיל ולהבנה, לא לנסות "לרדת" לרמתם אלא "להעלות" אותם לרמת השיח המתאימה, הנבונה, החיונית וגם האפשרית.
מי כמוכם יודע שילדים, ואפילו צעירים מאד, מרגישים כשמייפים עבורם את המציאות, כשהדברים הנאמרים להם הם חצאי אמיתות,
כשהמבוגר מנסה להשפיע עליהם לקבל את דעתו בלי שהם גיבשו אותה עדיין.
אנו מחוייבים לעזור להם והדרך הטובה ביותר – בחינוך! ואם אדייק יותר – בדוגמא האישית!
האפשרות לבחור והחובה לאפשר בחירה היא אחד התנאים להתפתחות בוגרת.
כמי שמופקדים על החינוך בקהילה שלנו 24/7 זו יכולה להיות הזדמנות חינוכית שלנו – ליזום שיח, לעודד את כל העושים במלאכה בישוב שלנו – גננות
(כן, בהחלט גם בחירה בין פינת הבובות למשחק בקוביות כרוכה בשיקולי דעת), מורות ומורים, מנהלות ומנהלים,
ראשי מחלקות ואגפים, הורים וכל מי שעוסק בתהליך קבלת ההחלטות בחייהם של ילדינו.
חברותי וחברי, אם בחרתם לקרוא את הפוסט שלי על פני עשרות דברים אחרים שאתם חייבים… צריכים… רוצים לקרוא… – אני מודה לכם על בחירתכם.
אבי קמינסקי