השבוע היו ימים לא פשוטים בחזית הדרום. הדבר הזה הזכיר לי כי לפני יותר מארבע שנים התחלתי את עבודתי בעיריית אשקלון .
עוד לפני שהכרתי את המערכת היטב, את שמות מנהלות ומנהלי בתי הספר, החל מבצע ״צוק איתן״ !
אני זוכר היטב את ההיערכות האינטנסיבית בתנועה, כשבכל דקה אנו
מתבשרים על נפילות ואזעקות, מקבלים הנחיות מפיקוד העורף באוזן אחת ומקשיבים לדיווחים מהשטח באוזן השנייה. מארגנים את הצוותים החינוכיים והקהילתיים, אומדים את משאבי כוח האדם, מוציאים הנחיות
לביצוע ומשנים אותן על פי הדיווחים מהשטח.
בשנייה אחת אתה הופך את החשיבה שלך – מחשיבה של שיגרה לחשיבה של חירום.
זוכר את הישיבות הליליות שבהן מחליטים על אופן הפעולה, על ההודעה שתצא לקהילה לפנות בוקר שמשמעותה האם ניתן לקיים את שגרת העבודה תוך שגרה החירום – פעולות החופש הגדול, קייטנות, בית ספר של הקיץ, בגרויות וכדומה.
״הלימודים יתקיימו כרגיל"
הודעה זו התאפשרה אז ומתאפשרת גם היום בזכות ההתגייסות חסרת הגבולות של הגננות והסייעות, המורות והמורים, המנהלות והמנהלים,
צוותי היעוץ והפסיכולוגיה, העובדות והעובדים הסוציאליים.
כולנו רשת בטחון צפופה מאד ומתוזמנת היטב המגבה את השורות החסרות על מנת לחזור במהירות הלא סבירה לשגרה הבריאה, הנורמלית והמרגיעה, השגרה המכסה על הפחדים והחרדות, על המצוקות החדשות והמצוקות שכמעט נשכחו וצפו מחדש.
אנחנו יודעים כי אם המערכת שלנו תפעל כהלכה שאר מערכות החיים התלויות בה, תוכלנה גם הן לתפקד.
אני מלא הערכה, הוקרה והתפעלות מהמהירות,
היעילות והמקצועיות שלכם, עמיתי בדרום.
חוויתי באופן אישי באילו מאמצים כרוכה ההודעה
״הפעילויות תתקיימנה כרגיל"
אתם שם כדי שזה יקרה וזה אכן קורה.
אינני זקוק להוכחה של שעת חירום ומצוקה כדי להתרשם מהמקצועיות והניסיון שלכם, חברותי וחברי,
והייתי שמח, כמו כולם, לוותר עליה אבל אם אין ברירה, אם נדרשת פעולה, כל זמן שהתלמידים והוריהם סומכים עליכם, אני יודע שאתם שם.
אבי קמינסקי