היום אני מבקש לומר סליחה
• סליחה מאלפי הנכים, המשתרכים רגליהם הפגועות בדרכי המחאה, המתדפקים בידיהם המשותקות על דלתות של אלו שהבטיחו ולא קיימו…
• סליחה מפועלי הבניין החשופים, המהלכים על פיגומים ובונים למעננו את גורדי השחקים המפוארים, שלעיתים משלמים את המחיר בפציעה חמורה או במותם.
• סליחה מהמטפלות במעונות היום הטוענות באזני כל על מחסור בתקנים, על משכורות עלובות, על צרכים של הפעוטות שבאחריותן שלא תמיד מקבלים מענה הולם…
• סליחה מהמנהלות והמנהלים של מוסדות החינוך, העומסים על כתפיהם את האחריות החשובה מכולן, ונדרשים גם לדווח, למיין, לסווג ולבצע מטלות אינסופיות…
• סליחה מעובדי ההוראה, המתייצבים בכל בוקר מחדש ומתמודדים עם תנאים המקשים על תפקודם לתת לילדים את המיטב, על אינספור דרישות, על ביקורת ועלבונות לעיתים מהממונים או ההורים, על המשכורות, על הצפיפות בכיתות, על כך שלא תמיד מקבלים את הכלים להצליח בשדה החינוך…
• סליחה מעמיתי מנהלי אגפי החינוך בכל הארץ על הצורך בעמידה נחרצת ונחושה לצרכי החינוך כשאלו אינם הולמים את הצרכים הפוליטיים, על אינספור ההחלטות שצריך לקבל, על הסתירות, הדרישות והשעות הרבות…
• סליחה מהתלמידים והתלמידות שלא תמיד השכלנו והצלחנו לפתוח בפניכם את מגוון האפשרויות ולמצות את הפוטנציאל הגלום בכל אחת ואחד מכם.
עלינו לבקש סליחה, לומר אותה אבל לא רק במילים אלא גם במעשים.
וסליחה אחרונה ממשפחתי האהובה, מחברי ומחברותי אם פגעתי או לא הבנתי, ואם לא תמיד הייתי שם מספיק בשבילכם…
אוהב אתכם,
גמר חתימה טובה
אבי קמינסקי